אני נרגש, איזה כיף, יש גם צדק מסתבר, אחרי שנים של עשייה אינסופית, מעורבות בעשרות דיסקים ומאחורי אמנים רבים, החל משלמה ארצי, אתי אנקרי, דיויד ברוזה, גלי עטרי וכמובן עם הדור היותר צעיר, עברי לידר, אביב גפן, רונית שחר ועוד רבים וטובים, יהודה עדר מוציא תקליט. לאלו שהשם לא אומר להם יותר מדי זה זמן טוב לדפדף בחוברות שצמודות לדיסקים, להסתכל איך הוא תמיד נמצא שם, בהפקה, בעריכה, בסקיצות, על הגיטרה החשמלית (חבר בלהקת תמוז) ובעיקר עם הטאצ' שהופך אותו לדמות כל-כך מיוחדת בנוף של המוזיקה הישראלית.
נקודת ציון חשובה ביותר בקריירה של עדר טרם התקליט הנוכחי היא הקמת בית ספר למוסיקאים "רימון" בשנת 1985 שנחשב עד היום למוסד המוביל בתחום בין רשימת הבוגרים של בית ספר רימון אפשר למצוא את אחינועם ניני, אפרת גוש, אריק ברמן, אוהד חיטמן ועוד רבים וטובים’ עדר שימש גם תקופה ארוכה כמנהל המחלקה של המוזיקה הישראלית בחברת הד ארצי.

אני מוכרח להגיד שעד לצאת האלבום "מר גרוסבארד היקר" שמעתי את עדר שר רק את "לא תופס" שהוקלט בדיסק של מאיר אריאל עם קאריזמא ב-97' במועדון "הארד רוק קפה" וייצא בתקליט "הדלתות נפתחות מעצמן", כבר אז נפלתי שבי בקול המחוספס הזה ובמילים שחושפות רצון גדול לאהבה וחוסר מנוחה פנימית, "רציתי שהבוקר יהיה ערב שנאהב, שנאהב, בשקט בשקט העולם רועש למעלה למטה ואני באמצע, אווו לא תופס כולם".

"מר גרוסבארד היקר" שהגיע לחנויות לקרת סוף 2007 הוא תקליט שונה, עדר מצליח להביא איתו צלילים אחרים, שכן הדיסק הוא רוקיסטי מלנכולי ונשמע כמו מתנגן על תקליט ויינל ישן וטוב, עדר שתמיד נשמע צרוד משהו סוחף אותנו איתו אל נבכי מחשבותיו ותחושותיו, לא עושה חשבון ונותן את כל מה שהוא רואה לנכון ואת אשר ידיו מנגנות. דיסק הבכורה של עדר הוא רב-גוני לצד שירים שתירגם מדילן "בשביל האהבה" ו-"כוכב שביט" שליווה את צאת התקליט והגיע לתחנות הרדיו כסינגל עם "מגלה" ישנם שירים מקסימים נוספים, שיר מספר חמש בתקליט "כמו קפה" הוא שיר אהבה מקסים ופשוט "וכולך דבר שלם, משקרת בלי להתכוון, ואני אוהב אותך, בכל מקום בכל שעה..." ורצועה מספר שבע "מתחת לפני השטח" שנוגעת במקומות הכי עמוקים "מתחת לפני השטח אתה שומע כל הזמן מילים ומנגינה, כמו צליל של מעיין, מתחת לפני השטח אתה זורם כמו נהר..."

אריזת התקליט פשוטה, על הרקע הצהוב-כתום יהודה עדר בשיא הנוחות והנעימות לבוש בג'ינס, אוחז גיטרה חשמלית וראשו מביט מטה, במעין ביישנות, לא רגיל לחזית המתבקשת מתמונה שכזאת, מר גרוסבארד היקר למי שתהה זהו שם המשפחה של עדר לפני שעיברת אותו וישנם חברים קרובים שעדיין מכנים אותו כך, בעשיית התקליט לקחו חלק אמנים שהפכו עם השנים לחברים קרובים, חמי רודנר, יוני בלוך, אביב גפן, משה לוי, הארי ליפשיץ שגם כתב שלושה שירים לתקליט ואיתן גדרון שמהווה גם הוא אבן יסוד.

קשה לומר שהדיסק הוא גולת הכותרת של עדר על אף שזו הפעם הראשונה שהוא נמצא בחזית, אך זו נקודה מאוד חשובה עבורו כאמן יוצר, זה התבקש לאורך כל השנים בהם הוא נמצא בתעשייה המקומית אבל היום כבר אפשר להניח את התקליט על מגש ופשוט לתת לו לרוץ, הסדר של השירים כל כך נכון, ניתן להבחין בקלות איך ניסיון של שנים בא ליידי ביטוי לאורך כל הדיסק.
בגיל 55 עדר חובק את תקליט הבכורה שלו אנחנו מקבלים אותו בידיים פתוחות, שמחים לקראתו ומקווים שזאת רק ההתחלה.

קישורים :