"שמחת הפרטים הקטנים" הוא לא סתם אלבום אלא יצירה אמנותית מורכבת
מאת: נדב שטריימר. אתר הסקיצה+ http://www.skplus.co.il
טרנדים זה דבר שבד"כ תעשיית המוסיקה ניזונה מהם. לכל תקופה יש את הסגנון שמאפיין אותה. אם לפני שנתיים זה היה הכי טרנדי להיות בוגר רימון, ולפני עשור להיות להקת אשפתות עם גיטרה, אז טרנד ההתחזקות הדתית/רוחנית היא כנראה זו שהולכת להיות התפוח אדמה הכי לוהט של 2008.
קשה להאמין שדווקא פייטנות שנשמרת לרבנים, וציטוטים דתיים מתוך המקרא זה מה שמסתובב היום בפלייליסטים הנבחרים. מה שהתחיל לפני שנה בערך עם עובדיה חממה, אחרי שנים של עשייה הצליח חממה "לפרוץ" רק באלבומו החמישי עם הלהיט הפיוטי "אנא בכוח". ההצלחה הזו היוותה בעצם סוג של קטליזטור לאמנים רבים אחרים שהרגישו את הצורך לשלב רוחניות מסוג זה בשיריהם. כבר אין צורך לפחד כנראה, מפני שכיום, כל שיר אפשר להפוך לרינגטון. לא משנה אם המקור שלו הוא ציטוט מהמקורות או שנכתב על ידי עברי לידר.
בין שאר הפייטנים למינהם, החל מעמיר בניון, קובי אפללו, יהונתן רזיאל ולאחרונה אפילו מאיר בנאי שמרגיש מחוזק מתמיד, דווקא ארז לב ארי קיבל הכי פחות תשומת לב תקשורתית.
לב ארי מתפרנס מהמוסיקה כבר שנים רבות, הוא הקליט בין השאר עם אמנים כמו פטריק סבג (כשניקו תתחיל לדבר), אתי אנקרי, מני בגר, מאיר בנאי ולאה שבת. אבל רק לפני 3 שנים החל לעבוד על אלבום הבכורה שלו.
"שמחת הפרטים הקטנים", שיוצא ממש עכשיו הוא אחד האלבומים המפתיעים ולא צפויים שבטח ייצא לכם לשמוע השנה. וזאת מסיבה אחת ויחידה, "שמחת הפרטים הקטנים" הוא לא סתם אלבום, אם כי יצירה עמוקה ומורכבת. כזו שתופסת בבטן ומסרבת לעזוב, ואת זה אני אומר בביטחון גם אחרי ההאזנה העשירית.
הדיסק אוחז בתוכו מרקם אתני-שורשי מרגש. יחד עם הפקה אמיתית ושירים מהלב.
אני יכול להשוות את האלבום הזה בצורה מסויימת ל"ים" (2001) של אתי אנקרי, שילובים של מזרח ומערב, רוק אתני הפקה קולחת. עם טקסטים מתוך שיר השירים ותהילים, "שמחת הפרטים הקטנים" הוא לגמרי אלבום ששווה לתת אליו את תשומת הלב.
את טבילת האש הראשונה עשה לב ארי עם הסינגל "מתוך האפלה" שיצא עוד ב-2006 לרדיו, אבל רק עם "ליבבתיני" הוא קיבל את התעניינות רדיופונית מסויימת. למרות שבהתייחסות ראשונה שלי אליו, יצאתי מגדר הנחה ש"ליבבתיני" הוא סך הכל מזל של מתחילים, השיר היה מעניין מאוד אבל לא חשבתי לרגע שכל האלבום יהיה כזה מרשים, זאת משום ריבוי האמנים שעקבו אחר אותו הטרנד בשנה האחרונה.
השיר הפותח "צדק" הוא דואט חזק שלו יחד עם לאה שבת, השיר במתייחס למערכת היחסים שבין לב ארי עם זוגתו , לא סתם אפשר לקרוא לארז לב ארי בשם "אהוד בנאי הצעיר" מחמאה כזו היא לא דבר של מה בכך.
"ליבבתיני" המקורי ו"מה אעשה" העמוק הם שירים לא רעים, אבל שיר הנושא "שמחת הפרטים הקטנים" (הרצועה החמישית) הוא מהסיבות להרגשה שהאלבום הזה התבשל על אש קטנה, כל שנייה בו מחושבת, הלחנים מוקפדים לעילא וההפקה מדוקדקת ומורכבת, נכון, מהפרטים הקטנים. ובמקום להציג אלבום שטוח באופיו, אז לב ארי עושה בדיוק ההיפך רוק-אתני. אמיתי, שורשי, כזה מהבטן.
דווקא את החלקים הטובים ביותר הוא משאיר לסוף. "מתוך האפלה" (הרצועה השמיני) מדהים בעיקר בזכות כלי ההקשה שבו וקולות הרקע המלטפים של שרית שולצ'ינר. "אהובתי" הוא מהשירים האלה שאפשר לתת להם ייחוס של "חד פעמיים", עם לחן מעולה, ונגינה מושלמת מצד לב ארי ושאר ההרכב מדובר בשיר הכי טוב בדיסק. "חתונה" השיר הסוגר הוא קטע אינסטרומנטלי בניחוח של סיטאר והודו, מקשר סופית את האלבום כולו לקשר רוחני הדוק ויפייפה.
קשה היה לי שלא להישבות בקסמו של האלבום, בין כל הדיסקים שיוצא לי לשמוע, ישנם מעטים שבאמת מסוגלים לתפוס מההתחלה עד הסוף, לקשור ביחד את כל האלמנטים שבו ליצירה אחת מעולה. חוץ מזה, איזה עוד זמר מודה בשורות התודות של הדיסק לדוד המלך ושלמה המלך גם יחד? מה שמקנה לו פן נדיר נוסף בסצינה המוסיקלית בישראל.
קישורים : לעמוד המייספייס של ארז לב ארי http://www.myspace.com/erezlevari
