בישראל קיימת תנועה רחבה של מוסיקה הנקראת משום מה "אנדרגראונד". למרות השם הדרמטי, האומנים האלה נמצאים בכל מקום – רק לא מתחת לאדמה. אולי לא רואים אותם בערוצים המובילים והם לא מתקבלים בברכה בפלייליסטים, אך כל מי שמבין משהו במוסיקה מודע לקיומם.
להקת "Fatum Aeternum" היא אחת מהתופעות האלו. מאז הקמתה ב-2006 עבר ה"תיאטרון האפל" הזה גלגולים רבים, וכל אחד מהם מצא לו מאזינים קשובים ונאמנים. במכלול זה יש מספר רכיבים שלא משתנים. סטיב גרשון, מייסד הלהקה בקולו הנמוך והקטיפתי המלווה בקול נשי, עזר כנגדו. גיטרות ווירטואוזיות המלוות כל "הצגה", וכלים קלאסיים המוצאים את מקומם בכל סגנון. וכמובן, מילות השירים העוסקות בכאוב והיומיומי.
בלהקה ארבעה חברים קבועים: סטיב גרשון (בס ושירה), דן יופה (גיטרה), דייב שרמן (גיטרה) ואוולין שור (כינור ושירה). בנוסף, לכל הופעה מוזמנים נגנים נוספים להעצמת החוויה. לכן אף הופעה לא זהה לקודמותיה.
הצטרפו למסע של "Fatum Aeternum" וגלו כיצד יופי וטרגדיה מתאחדות בשילוב מושלם.
